שותף מתוך המהדורה 6/29/2020 Israel Hayom

תנו לעבוד בשקט

אם אנחנו רוצים חברה בריאה, שבה סבתא וסבא מתפרנסים בכבוד ופעילים תעסוקתית וחברתית, יש לעודד שילובם בשוק העבודה

Picture
צילום: ינאי יחיאל

עו”ד הילה אראל-שמש

דוח חדש של מכון ברוקדייל מאשש את מה שעוס לה מהשטח: משבר הקורונה הפך את שוק העס בודה לבלתי אפשרי כמעט עבור עובדי ועובדות הגיל השלישי.

בחודש אפריל הוצאו 65 אחוז מכלל המועסקים  בישראל לחל”ת, ובהם גם העובדים המבוגרים, אלה הקרובים לגיל פרישה ואלה שאחרי. ממחקרים שקס  דמו למשבר הקורונה, שנעשו בארץ ובחו”ל, עולה שבימים רגילים קבוצת העובדים המבוגרים, להבדיל מהצעירים, סובלת מקושי רב להשתלב בשוק העס  בודה, מאחר שהיא נתפסת חדשנית פחות, שאינה משתלמת מבחינת השקעה בהון האנושי, יקרה יותר  לעתים, ובכלל, מתוך תפיסות של גיל. אם יפוטרו,  ושוב - להבדיל מעובדים צעירים - לא יהיו זכאים  לדמי אבטלה, מי שעבר את הפרישה, או לדמי אבס טלה מופחתים, מי שטרם הגיע לגיל פרישה ומקבל קצבת אזרח ותיק. הם יחיו על פנסיות  וקצבאות, ויתקשו לשוב למעגל העבודה, ויש סיכויים רבים יותר שייפלטו למעגל העוני ויחוו  דיכאון, חולי וייאוש.

“המשבר העמיק עוד את הפערים בין הצעירים למבוגרים”, מסבירה עורכת הדין הילה  אראל-שמש, מומחית בדיני עבודה. “תחילה, בדמי האבטלה להם לא היו זכאים עובדים שעברו  את גיל הפנסיה. בעקבות ביקורת נוקבת בעניין הוחלט על מתן ‘מענק הסתגלות’ במקומם  של דמי האבטלה ששולם לפי מדרגות, כאשר מי ששכרו עולה על ‭ 5,000‬ שקלים לא קיבל  דבר. מבוגרים שזכאים לקצבת אזרח ותיק קיבלו דמי אבטלה מופחתים בלבד, בשל קיזוז  כפל הקצבאות. גזירה זו בוטלה מאוחר מדי ומעט מדי. הנזק כבר נוצר והפער העמיק. המשך הפערים בהנחיות התו הסגול שהוצאו לפני חודשיים, שקבעו בין היתר כי עובדים מעל גיל ‭ 67‬ לא ישובו לעבודה - הנחיה מפלה על בסיס גיל בלבד שבוטלה כעשרה ימים לאחר מכן.

“מתווה המענקים למעסיקים גם הוא החריף את מצבם, כאשר אין בו תמריץ להשבת ‭ 100 ‬  אחוז מהעובדים. המסמר האחרון פורסם לפני מספר ימים, בדבר הארכת תוקף דמי האבס  טלה ב-‭35‬ ימים נוספים עבור עובדים שתמה זכאותם, קרי צעירים, בעוד שתוקף המענק  לגמלאים לא הוארך באופן מאוזן, אלא )שוב!( רק לאחר ביקורת נוקבת.

“כל אלה, ובהתווסף ביטויים שנשמעים ללא הרף בתקשורת כגון ‘קורונה היא מחלה של  מבוגרים’, מקטינים עד כדי מחסלים את סיכויי אוכלוסיית המבוגרים לשוב לעבודה, בעוס  דם נתפסים כעת יותר מתמיד חולניים יותר, חלשים יותר ופגיעים יותר. האינטרס להשבה ושילוב קבוצת העובדים המבוגרים לעבודה הוא של כלל החברה. דוח ברוקדייל ממליץ על  תכנון רב גילי במקומות העבודה, ובצדק. אם אנחנו רוצים חברה בריאה שבה סבא וסבתא  מתפרנסים בכבוד ופעילים תעסוקתית וחברתית, יש לעודד שילובם בשוק העבודה, לרס  בות חקיקה בדבר תקנים מינימאליים במקומות העבודה בהתאמות, ודאי במגזר הציבורי”.

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן