שותף מתוך המהדורה 9/7/2018 Israel Hayom

רמת הגולן של ישראל לנצח


שנה ורבע לאחר שהגיע ארצה, בראיון ממשרדו בירושלים, שולח שגריר ארה"ב דיוויד פרידמן מסר מרגיע לגבי הריבונות  הישראלית בגולן: "אין אדם יותר בלתי-ראוי לקבל פרס  כזה מאשר אסד" • "התרגלתם לחדשות רעות מהקהילה  הבינלאומית, אבל ארה"ב לא תאכזב אתכם" • הוא מבהיר כי טראמפ ינצח גם את בחירות 2020 • ומספק הצצה לשגרת  העבודה בבירה: "נכפיל את השטח; לא נחזור לתל אביב"

Picture

"המטרה - שגם אנשי המקצוע של השגרירות מתל אביב יעברו לירושלים". השגריר פרידמן בלשכתו החדשה

צילום: מתי שטרן/ שגרירות ארה"ב

ציור קיר עצום ממדים המתאר את "חטא המרגלים" תלוי בחדרו הצנוע של שגריר ארה"ב  בישראל, דיוויד פרידמן. "המרגלים לא שיקרו", מסביר לי פרידמן בסיום שיחתנו את הבחירה באיור הזה כדי לעטר את משרדו הראשון אי פעם בהיסטוריה של שגריר אמריקני בירושלים. "כשעשרת המרגלים שבו מארץ ישראל לעם  שהמתין להם במדבר הם תיארו אמת לאמיתה. אם כך,  איפה היתה הבעיה שלהם? בהיעדר חזון. ואני", מוסיף  פרידמן, "אני הבטחתי לעצמי דבר אחד. לי יהיה חזון".

שנה ורבע בלבד חלפו מיום שמונה פרידמן בן ה‭60- ‬ לתפקיד שאותו סימן עוד במהלך מסע הבחירות המטורף של טראמפ: שגריר ארה"ב בישראל. חרף הזמן  הקצר אפשר לקבוע שבתקופתו, והרבה בזכותו, החזון  לא רק קיים אלא גם מיושם. יחסי ארה"ב וישראל הגיעו לקרבה ולשיתוף אינטרסים שלא היו כמותם ושלמעשה לא היה אפשר לדמיין: השתקה מוחלטת של השיח הביקורתי על ישראל מצד נציגי הממשל; ניפוץ כזבי התעמולה הפלשתינית - הן בנוגע להתנחלויות והן  בנוגע ל"פליטים הפלשתינים"; מטריית הגנה בלתי  חדירה באו"ם, כולל פרישה מאונסק"ו וממועצת זכויות האדם; תמיכה בלתי מסויגת בזכות ישראל להגן על עצמה גם באופן התקפי בסוריה ובעזה; העלאת הסוגיה האיראנית לצמרת סדר העדיפויות של הממשל והמהלך ההיסטורי של ריסוק הסכם הגרעין; ומעל כל אלה, ההכרה בירושלים כבירת ישראל והעלאת השגרירות.  פרידמן, אגב, לקח על עצמו כמטרה אישית להשלים את המהלך בתוך שנה מיום כניסתו לתפקיד, ועשה זאת יום אחד לפני היעד.

הראיון עם פרידמן הוא הזדמנות טובה להבין מאחד האנשים הכי קרובים לנשיא טראמפ, למה בעצם האיש  הלא שגרתי הזה כל כך בעדנו. "אני חושב שהוא רואה את ישראל כאומה כמעט פלאית שמסוגלת לשגשג בשכונה שבה היא מתגוררת", אומר השגריר, "עם כל  האיומים הביטחוניים, ישראל מסוגלת לפרוח, ובמובנים  מסוימים להיות מובילה בעולם. בתחום אבטחת הסייבר,  למשל, ישראל היא, אולי אחרי ארה"ב, מספר 2 בעולם וזה התחום החשוב ביותר להגנה לאומית שקיים עכשיו.  יש לכם כלכלה פורחת, פי ‭ 10‬ או ‭ 15‬ יותר משכנותיכם. ישראל הצליחה לגייס כמויות אדירות של אנרגיה שאף אחד לא ציפה. למרות המגוון העצום של אוכלוסיית  ישראל, הן בתוך הקהילה היהודית והן מחוץ לה, לערבים ולנוצרים, היא מצליחה לשמור על דמוקרטיה רועשת אך יציבה שעובדת.

"ישראל מספקת לארה"ב סיוע, שבמובנים מסוימים אף מדינה אחרת אינה יכולה. תראה מה היא עשתה עם  איראן, עם גילוי ארכיון הגרעין. יש דברים שאני לא יכול לדבר עליהם בפירוט, אבל המודיעין הישראלי זיהה איומים ועזר לנטרל פיגועי טרור על אדמה אמריקנית. הנקודה היא שהנשיא מבין כמה מיוחד הדבר ומעריך את ההישגים של מדינה בגודלה של ישראל, המוקפת בכל האיומים האלה שהיא צריכה להתמודד איתם, במקום שבו אין באמת מדינה דמוקרטית אחרת באזור. הוא תמיד היה מישהו שאוהב לנצח והוא אוהב אנשים שמנצחים. הוא יודע כמה קשה להצליח אז אני חושב שיש לו הערצה גדולה יותר למה שישראל  הצליחה להשיג, אולי אפילו יותר מכמה ישראלים".

שאלת "המחיר הגבוה"

פרידמן, כעורך דין המתמחה בפשיטות רגל ונדל"ן, סייע לטראמפ באחד המשברים שפקדו את עסקיו ומאז השניים צועדים יד ביד. הסיפור הפחות מוכר הוא שטראמפ בא לנחם את פרידמן שישב שבעה על אביו  בעיצומה של סופת שלגים ניו-יורקית קשה במיוחד, כשאיש לא העז להסתובב ברחובות. זה היה ביקור גומלין לאחר שטראמפ שכל את אביו שלו, ואולם פרידמן נפעם מעקשנותו של ידידו לבוא בתנאי מזג  אוויר קשים כל כך. כשפרידמן אומר עד היום, "טראמפ הוא אדם שעומד בהבטחות שלו", הוא מתכוון בין היתר למעשה הנאצל ההוא.

עם הידידות האמיצה הזו מינה אותו טראמפ, כפי  שהבטיח, לכהן כשגריר. הליך המינוי לא היה קל, בפרט לאחר שהתנועה הרפורמית בראשות ריק ג'ייקובס  ושדולת ג'יי סטריט פעלו באופן חסר תקדים לסכלו. למרבה הבושה, סנאטורים לא יהודים ציינו במהלך הדיון על מועמדותו שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקנית שלמינוי שגריר מטעם הממשל יש בכלל  מתנגדים. אבל פרידמן, יהודי חכם, למד את כללי המשחק וצלח גם את שדה המוקשים של הסנאט האמריקני. גם כלפי ג'יי סטריט וג'ייקובס גילה נדיבות וחרף  הרגליים ששמו לו, החליט לקיים איתם שיח.

כעת, לרגל השנה העברית החדשה, אנחנו מתיישבים לסיכום ביניים במשרדו הצנוע. התרגשתי להקליד  בווייז "היעד: שגרירות ארה"ב בירושלים". פרידמן אולי כבר לא נרגש אבל בהחלט מקפיד להצטלם עם רבים מאורחיו ליד עיטור האבן הגדול שבפתח השגרירות.

מה קורה כאן ביומיום? זו שגרירות? זו קונסוליה? מתי תהיה לנו פה שגרירות מלאה בירושלים?

"זו בהחלט שגרירות כי פה אני עובד. אתה נמצא  במשרד שלי. יש לנו כ-‭60‬ אנשים שעובדים על אשרות ודרכונים ויש לנו עוד 100 אנשי צוות שעובדים כאן בשלל משרדים. אנחנו מעבירים את השגרירות לאט ובשלבים. בעוד שבוע או שבועיים אנחנו מתחילים את העבודה על השלב הבא, שיביא לבא שאחריו, שאולי יכפיל את הגודל של המרחב שיש עכשיו. המטרה היא שאנשי המקצוע שעובדים בתל אביב יוכלו  להתחיל לעבוד כאן. כנראה נעביר יותר מ-‭15‬ או ‭ 20 ‬ אנשים בתוך שנה. ואז נמשיך לצמוח כאן ולהתכווץ שם עד שזה יושלם. אבל זו כבר בהחלט שגרירות  מתפקדת ועובדת".

פוליטיקה אינה חד-כיוונית. אתה רואה בעתיד אפשרות שממשל מסוים יבטל את ההחלטה הזאת ויחזיר את השגרירות לתל אביב?

"אני לא רואה את זה קורה, לא משנה איזו מפלגה  בשלטון. כדי שממשל יבטל את המהלך, יהיה עליהם להגיע למסקנה שירושלים אינה בירת ישראל אלא תל אביב. אני חושב שהחלטה כזו תהיה דבר הרבה יותר  שנוי במחלוקת, מאשר מה שעשה הנשיא. זה יתנגש לגמרי עם המציאות ואני לא מאמין שיש פוליטיקאי  אמריקני, מכל מפלגה שהיא, שינקוט עמדה המנוגדת לחלוטין למציאות. אז אני פשוט לא חושב שזה  הולך לקרות".

מה שמביא אותי לנושאים שנדונו בשבוע שעבר  על "המחיר הגבוה" שהנשיא הזכיר. אם תוכל להבהיר - האם הממשל הזה תובע מישראל "מחיר  גבוה" בגלל העברת השגרירות? אם לא, למה התכוון הנשיא?

"ובכן, דבר ראשון, הנשיא לא אמר 'מחיר גבוה'. שים  לב למילים שלו. הוא אמר 'מחיר גבוה יותר'. בחלק הזה  של העולם כשאתה אומר 'מחיר גבוה' אתה חושב על ממשלה שאומרת לשנייה 'אם ההתקפות האלה לא ייגמרו, יהיה לזה מחיר גבוה'. זה אומר משהו שונה מאוד  מאשר 'מחיר גבוה יותר'.

"אז השאלה 'מחיר גבוה יותר' ממה? ביחס למה? שנית, אם נהיה בני מזל להגיע לנקודה שבה הצדדים  מנהלים משא ומתן על הסכם שלום, כיוון שארה"ב התחילה את זה עם הרבה אמונה ורצון טוב לכיוונה של ישראל, נקווה שישראל תביא בחשבון את המאמצים  שעשתה ארה"ב בתום לב ותשיב בהתאם, באופן דומה. זה כל מה שזה אומר, שאנו מקווים שישראל תביא בחשבון את הדבר שהיא מאוד הרוויחה ממנו. אבל 'מחיר  גבוה' זה משהו אחר".

כלומר, אם אני מבין אותך נכון, זה תלוי ברצון הטוב של ישראל וזו לא דרישה שהממשל ידרוש מנתניהו או מישראל?

"נכון. תראה, אתה יכול להסתכל על זה ככה. האם זה סביר לצפות שישראל תהיה מוכנה קצת יותר לסמוך  על ארה"ב כמתווכת בתום לב, עכשיו לאחר העברת  השגרירות? אני חושב שהתשובה היא כן. כוונתי, שזה  היה מהלך גדול, אמיץ, חשוב, של ארה"ב. כפי שאמר  הנשיא 'נקווה לקבל התחשבות הדדית בהתאם'. אבל אין  דרישה ספציפית ואין דרישה בכלל, בכנות, מכל סוג  שהוא. אמרתי את זה בעבר, אין שום קח-תן בתמורה. היועץ לביטחון לאומי בולטון אמר את זה לפני כמה ימים. אין שום דבר שמצפים מישראל לתת בתמורה  למעבר השגרירות".

בתקשורת הישראלית יש, פעם בכמה שבועות, מין פאניקה, שהנשיא יתהפך על ישראל ושעכשיו טראמפ יהיה קשוח איתנו, ויעלה דרישות כאלה ואחרות. כמי שמכיר את הנשיא טראמפ כבר הרבה  שנים - האם ייתכן תרחיש שהוא 'יתעצבן' על נתניהו ויתחיל להיות קשוח איתו כפי שהוא עכשיו עם הפלשתינים?

"אתה יודע, למרבה הצער, ישראל התרגלה מאוד לקבל חדשות רעות מהקהילה הבינלאומית. וכך הם מרגישים בנוח בעולם החדשות הרעות, כי הם אומרים, 'בסדר, אנחנו יודעים איך להתמודד עם הדברים  האלה'. זאת לא אשמתם, אבל לצערי הם לא רגילים לקבל חדשות טובות באותה מידה. ולכן כאשר הם  מקבלים חדשות טובות, יש מעין אובססיה לומר 'טוב,  זה לא הולך להימשך כך. מה הולך להשתבש?!" אני לא מתכוון לחזות את העתיד או לרדת עכשיו לפרטים מדויקים, אבל אין שום דבר שארה"ב מתכננת שיהיה משהו שהישראלים מחשיבים כחדשות רעות כפיצוי על מעבר השגרירות. אני מבין למה מדינה כמו ישראל  - שהיא מדינה קטנה - שאין לה הרבה חברים, רגילה  להתאכזב מבעלות בריתה, כולל הממשל האחרון. אני מבין למה הם עשויים לחשוב ש'משהו חייב להשתבש  כאן'. אבל בכנות, אין שום דבר שנשקל שאני חושב  שייפול לקטגוריה הזאת".

"האם סביר לצפות שישראל תהיה מוכנה קצת יותר לסמוך על ארה"ב כמתווכת בתום לב, כשיו לאחר העברת השגרירות? אני חושב שכן. אבל בכנות - אין שום דבר שמצפים מכם לתת בתמורה למעבר השגרירות" "הנשיא טראמפ תמיד היה מישהו שאוהב לנצח והוא אוהב אנשים שמנצחים. הוא יודע כמה קשה להצליח אז אני חושב שיש לו הערצה גדולה יותר למה שישראל הצליחה להשי , אולי אפילו יותר מכמה ישראלים"

לא מכתיבים לישראל

כשפרידמן מדבר על "הרצון הטוב" שאמור להיות אצל ישראל בתמורה להעברת השגרירות, אני מבקש ממנו לחדד את העמדה האמריקנית גם בקשר לסוגיה  שנויה נוספת במחלוקת - הבנייה בשטחים. אחרי הכל, ישראל הציבה מגבלות בנייה בהתנחלויות, אבל האם  היה זה בגלל דרישה אמריקנית, או שזה אכן 'רצון טוב'  של הממשלה? במילים אחרות, אם ישראל תרצה להמשיך לבנות בהתנחלויות, מה תהיה עמדת הממשל?  התשובה כאן, שלא במפתיע, מורכבת לא פחות מהפירוש לאותו "מחיר גבוה".

"תראה, בוא נבהיר כמה דברים ‭ ...‬ אנחנו לא אומרים לישראל מה לעשות", אומר השגריר, "זו מדינה ריבונית שחייבת לקבל את ההחלטות האלה. היא לא  צריכה לבקש רשות מארה"ב. לכן, כאשר התנחלויות  מוצהרות או מתוכננות, הסכמת ארה"ב אינה חלק מהתהליך זה. אבל יש לנו מערכת יחסים פתוחה, מערכת  יחסים של תום לב, ואנחנו מדברים על התוכניות האלה. ואנו עושים זאת מנקודת המבט שהנשיא הביע בשלב מוקדם בנשיאותו, שלפיה ההתנחלויות אינן מכשול  לשלום, אך אם תימשך הרחבתן ללא מעצורים, יהיו מגבלות גדולות בהרבה לגבי השטח שניתן יהיה לתת  לפלשתינים. אז כדי לשמר את האפשרות הזו, צריך להיות קצת איזון. ממשלת ישראל הביאה בחשבון את  הדאגה שלנו, וכפי שראית, לא היו תגובות אמריקניות לתכנון ההתנחלויות הרבעוני. זה בגלל שיש לישראל מושג של מה אנחנו חושבים והיא מביאה בחשבון את  החששות האלה".

ואם ישראל תגיד, למשל, שהיא רוצה לבנות סוג של חגורה במזרח ירושלים, או בין מזרח ירושלים  למעלה אדומים, מתוך אינטרס ישראלי, הממשל יקבל את זה?

"זו שאלה היפותטית. אני חושב שאנחנו צריכים להקשיב לכל דבר שישראל תציג לארה"ב כמשהו שהוא אינטרס שלה, שמשרת אינטרס של יציבות אזורית, של שלום, של חיזוק הקשר בין שתי המדינות. אז אנחנו נבטא את האופן שבו אנחנו רואים את זה ואז הישראלים יצטרכו לקבל החלטה. זו תמיד תהיה  ההחלטה של ישראל".

מה שאני יכול ללמוד מהתשובה שלך הוא שדרישה כזאת לא הוצגה לממשל. זה לא שישראל באה  ואמרה "תקשיבו - אנחנו רוצים לבנות הרבה, אבל  בגללכם אנחנו שמים גבול".

"אתה מבקש ממני לקרוא את המחשבות של ממשלת  ישראל בהצגת התוכניות... הם באים אלינו, הם מודיעים לנו מה הם מתכננים לעשות, אנחנו דנים בזה, והם מחליטים איך להמשיך משם. אז אני לא הייתי מנחש אם הם היו רוצים לבנות יותר או פחות או אם היו להם תוכניות אחרות לפני שהתחילו לדון. לכן אני לא יכול  לענות על השאלה שלך".

השאלה היא האם זה נכון שאתם בודקים - כפי שהיה קורה לפני כן עם הממשלים הקודמים - את  הרשימה (של הבנייה) אחד-אחד, מקום אחר מקום, או שאתם לא נכנסים לזה בכלל?

Picture

"הוא מתמודד עם מדינות העולם מנקודת מבט של חיזוק  אמריקה". טראמפ

צילום: אי.פי

Picture

"יש לנו תמונה כוללת והבנה לגבי  האסטרטגיה". שכונה בהתנחלות גבעת זאב

צילום: רויטרס

"התשובה היא אי שם באמצע. אנחנו בהחלט לא נכנסים לזה בכזה פירוט של בדיקת כל בית בכל שכונה. אבל אנחנו מקבלים תמונה כוללת ויש לנו הבנה על מה האסטרטגיה הכוללת תהיה לפיתוח, אשר חשבנו  שהיא סבירה. ואנחנו מסתכלים האם זה (פעימות הבנייה; א"כ) עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה הזו, ואנחנו  מנהלים שיחות... אנחנו אף פעם לא אומרים להם 'את  זה אתם צריכים להוציא מהרשימה'. אם יש לנו עניין עם משהו אנחנו אומרים 'באמת צריך ללכת להתרחק כל כך? אתם יכולים לבנות קרוב יותר לקווי השטח  הבנוי הקיים?' זה לא מידה אחידה. זה דיון כולל. בסוף הדיון, כל מה שאני יכול להגיד לך הוא שהרקורד מדבר בעד עצמו. לא יצאנו נגד ולא קראנו תיגר על  אף תוכנית מסוימת שהם הכריזו".

טראמפ לא נלחם עם כולם

בשבוע שעבר אמר היועץ האמריקני ג'ון בולטון שאין דיונים על הכרה אמריקנית בריבונות ישראלית על רמת הגולן. פרידמן מבקש להבהיר כי בולטון אמר  "ארה"ב לא שוקלת הכרה בריבונות הישראלית על  רמת הגולן נכון לעכשיו", ומדגיש: "זו היתה הצהרה פשוטה ועובדתית. הנושא הזה לא ברשימת הדברים  שקורים ממש עכשיו. זה לא שארה"ב לא מוכנה לשקול את זה, זה לא אומר שארה"ב תומכת בכך. זה רק אומר שזה לא על סדר היום הנוכחי בין ישראל ארה"ב כעניין של עדיפות.

"אני באופן אישי לא יכול לתאר לעצמי מצב שבו תוחזר רמת הגולן לסוריה. אני אישית לא יכול לתאר  לעצמי, בכנות, מצב שבו רמת הגולן אינה חלק מישראל לנצח. אין ברמת הגולן אפילו אוכלוסייה ילידית מקומית השואפת לאוטונומיה. אז אני חושב שוויתור על השטח הגבוה של רמת הגולן עשוי לשים את ישראל בנחיתות ביטחונית גדולה. ומיותר לומר שאני לא יכול לחשוב על אדם יותר בלתי ראוי לקבל פרס כזה  מאשר בשאר אל-אסד. אז יש שורה שלמה של סיבות למה אני צופה שהסטטוס קוו יישמר, אבל זה לא משנה  את המציאות שפשוט לא מדברים על זה כרגע בממשל".

יכול להיות שבעתיד הממשל ישקול את זה?

"זה בהחלט אפשרי, כן. זה בהחלט יכול לקרות".

ובעניין אחר הנוגע לגבול הצפוני שלנו: אם ארה"ב וגם רוסיה לא יכולות להוציא את איראן  מסוריה - מי יעשה את זה? המשמעות היא שישראל תצטרך להילחם באיראנים לבד בסוריה כי הם לא יעזבו מרצונם.

"אני חושב שזיהית את השחקנים - רוסיה, ארה"ב, ישראל. אני לא חושב שמישהו מצפה שסוריה תזמין  אותם לעזוב. אז אתה צודק. כפי שאתה יודע, זה עניין שהנשיא באמת מודאג לגביו והוא דיבר עליו עם הנשיא ולדימיר פוטין בפגישה ביניהם בהלסינקי. זה עניין שמדאיג מאוד גם את בולטון ואת מזכיר המדינה פומפאו. וזה תהליך שמתמשך בכמה וכמה רמות. אני לא יכול לדון בפרטים מעבר לזה, אבל זה לחלוטין לא מקובל  על ארה"ב שאיראן נשארת בסוריה, ואנחנו עובדים בהרבה מסלולים שונים כדי בתקווה להשיג את המטרה".

לגבי איראן, אתם עכשיו משיתים עליה סנקציות  חמורות מאוד, אבל לאן זה הולך לקחת אותנו? הם לא רוצים הסכם חדש ולא רוצים לפתוח את הדלת  ולדבר איתכם על זה. אז מה הולך לקרות?

"אני לא מגדת עתידות, אז אני לא יכול להגיד לך  מה הולך לקרות בעתיד. אנחנו מאמינים בסנקציות, אנחנו מאמינים בהגדלת הסנקציות, ואנחנו חושבים שהסנקציות יובילו בסופו של דבר את איראן להפסיק את תוכנית הגרעין שלה, להפסיק את פעילותה המזיקה, להפסיק את חסותה לטרוריסטים, לעצור את ייצור  הנשק הבליסטי שלה. זה מה שאנחנו מחפשים, ואנחנו  חושבים שיש צורך בלחץ, ונמשיך לעשות זאת. יש  לנו אסטרטגיה. יש לנו מטרות. יש לנו דברים שאנחנו רוצים להשיג, ואנחנו הולכים לנסות להשיג אותם.  והאמצעים להשגת המטרות האלה, אני חושב, עדיין  עושים את שלהם".

אני רוצה לשאול באופן כללי על מדיניות החוץ של הממשל. לפעמים זה נראה כאילו הנשיא נלחם עם כל העולם: עם האיחוד האירופי שנחשב לחבר  של ארה"ב, עם סין, עם איראן, עם רוסיה כמובן. הסיסמה שלו היתה "לעשות את אמריקה גדולה  שוב". האם אתה חושב שזה אכן עושה אמריקה גדולה שוב?

"כן, אבל אתה צריך להפריד בין אלה. קודם כל, הוא בהחלט לא נלחם עם העולם כולו. העניין שיש לו בכל מקרה ומקרה, נועד להגן על אמריקה מפני יחס לא הוגן או ניצול. עם האיחוד האירופי הנושא הוא  נאט"ו. הם לא חולקים את הנטל (של מימון פעילות  נאט"ו; א"כ) באופן הוגן. הם אלה שפגיעים, הם הקרובים ביותר לרוסיה, אך האמריקנים משלמים אחוז  גבוה יותר מהתמ"ג שלהם. זה נושא מאוד מובחן. זה  לא אומר שיש מאבק, אלא שיש מחלוקת. אני גם חושב שרוב המדינות מסכימות שבעלות הברית האירופיות  בנאט"ו קיבלו עסקה לא רעה מאמריקה, ואולי הגיע הזמן להגיע למקום הוגן יותר.

"לגבי איראן, דיברנו עליה, זו המדינה המסוכנת ביותר והגדולה ביותר בעולם שמממנת טרור. הייתי מצפה שתהיה די הרבה ביקורת כלפי כל נשיא שלא היה קורא תיגר על התנהגותה הפסולה של איראן ובוודאי אחרי  הסכם הגרעין. הנחת היסוד היתה 'ברגע שייתנו להם  לחזור לקהילה הבינלאומית הם יהיו מתורבתים יותר'.  אבל אנחנו רואים בדיוק את ההפך. בין שזה תימן, עיראק, סוריה או לבנון, הם היו הכל חוץ מזה. הם בהחלט  הרבה יותר מאיימים. אז זה לא להילחם עם העולם, זה להילחם במדינה שהכי תומכת בטרור.

"סין היא יריבה אדירה כשמדובר במסחר. זה לא גולש  להרבה נושאים אחרים, אבל יש כמה מחלוקות אחרות. כשמדובר במסחר, הנשיא הבהיר במהלך הקמפיין כי  יחסי הסחר אינם הוגנים. הוא עובד על הנושא הזה. כל אלה הם הדברים שהופכים את אמריקה חזקה יותר. לא רק שהם עולים בקנה אחד עם המטרה להפוך את אמריקה לגדולה שוב, אלא שאלה בדיוק הדברים שהוא הבטיח לעשות כדי להפוך את אמריקה חזקה מבחינה כלכלית. ואכן הכלכלה האמריקנית פורחת. הנתון  האחרון ששמעתי היה צמיחה של ‭ 4.1%‬ מהתמ"ג. זה  מסיבי, חסר תקדים ב-‭15‬ השנים האחרונות. ‭ 4%‬ אבטלה, ריבית נמוכה יחסית. לא היתה לנו כלכלה כזאת אולי  שנות דור. אז, אתה יודע, הוא כמובן צריך להתמודד עם מדינות שונות בעולם כפי שהוא רואה אותן, אבל  הכל מנקודת מבט של חיזוק אמריקה".

צמיחה משותפת

על רקע שלל הסוגיות המדיניות, נאלץ הנשיא האמריקני להתמודד עם שורת החקירות מבית, כשהקרובים ביותר אליו הופכים להיות עדי מדינה. פרידמן, בעבר עורך דינו של טראמפ, נותן את נקודת המבט  המעניינת שלו: "כעורך דין אני יכול להגיד לך שהתקשורת טועה לגמרי לגבי פול מנפורט ומיכאל כהן.  כי מה יש להם במשותף? הם לא משלמים מסים, נכון? זה מה שהם לא עשו. הם לא משלמים מסים והם שיקרו לבנקים. אין לזה שום קשר לנשיא. אז תראה, אני חושב שהתקשורת עיוותה מה שקורה בהיבט העובדתי.

"התובע המיוחד נשכר כדי לקבוע אם מסע הקמפיין של טראמפ שיתף פעולה עם הרוסים. עבר הרבה מאוד  זמן. מיליוני דולרים בוזבזו. אין שום ראיה לכך שזה אכן קרה. יש עדויות של כמה אנשים שעבדו בשביל טראמפ שאין להם שום קשר אליו או למסע הבחירות  שלו, שלא שילמו את המסים שלהם. זה, מבחינתי, לגמרי לא קשור לסוגיית התובע המיוחד".

עם החקירות האלה ועם כל מה שקורה באמריקה,  הנשיא עומד להיבחר שוב ב-?2020

"אני חושב שהוא ייבחר. אבל יותר חשוב מזה, נוסף על הסקרים שאמרו זאת, קראתי שיש הימורים מקוונים, בשוק ההימורים, על מי הולך לנצח בשנת ‭ .2020 ‬  הסיכויים של הנשיא טראמפ, כך ראיתי בעיתון, היו 3  ל-‭.2‬ באופן גורף, אנשים חושבים שהנשיא עומד לנצח  בשנת ‭ .2020‬ אני בהחלט חושב כך".

הזכרנו נושאים יהודיים פנימיים. שמעתי אותך מדבר על חשיבות האחדות בעם היהודי ושמעתי אותך אומר שהאנטישמיות האמיתית היא להיות  אנטי-ישראלי. אבל הבעיה היא שיש לנו סוג כזה  של אנטישמיות חדשה, או אנטי-ישראליות בעם  היהודי ומדובר על רבים בארה"ב.

"אני חושב שיש סכנה כזו בשמאל הקיצוני. ולמרבה  הצער יש אנשים, חברי הקהילה היהודית, שנכנסים  למחנה השמאל הקיצוני. זה מדאיג אותי. אני חושב שככל שישראל יכולה לעשות יותר, כך האמריקנים יכולים לעשות יותר וזה לעודד אנשים לבקר בישראל. ביקור בישראל הוא באמת הגורם החשוב ביותר בלגרום לאנשים לפחות לראות את הדברים בבירור. תמיד יהיו כמה אנשים שלא מסכימים. אבל אני מאמין שבקהילה  היהודית, הקהילה הפרו-ישראלית, יש עדיין, עם כל  הדעות השונות - ויש לך את זה גם בתוך ישראל - ראיית ליבה, אמונה שאני חושב שמאחדת אנשים יותר מאשר היא מפרידה ביניהם. אנחנו צריכים למצוא דרכים להדגיש את מה שמאחד אותנו.

"השיחות נעשו קצת צורמות, קצת כועסות, בשנים האחרונות. אני לא חושב שאנחנו צריכים לחסל  את הדיון, כי זה לא אפשרי וזה לא בריא, אבל אנחנו צריכים לנסות להוריד את הכעס ואת העוינות, כי זה מונע מאנשים לשמוע מה שהאדם השני אומר.  אני חושב שזה חשוב גם באמריקה, להשתפר בזה. אני מנסה לעשות מזה מנהג, לבלות זמן רב ככל האפשר עם קבוצות שאינן בהכרח מסכימות איתי, כדי שיוכלו  להקשיב ולהבין את נקודת המבט שלי".

באיזה אופן?

"נפגשתי עם ג'יי סטריט. שלוש פעמים. לא הלכתי לשם במחשבה שאני עומד לפגוש אנשים שיסכימו איתי.  ידעתי לאן אני נכנס. אבל הם באו לישראל, הם זכאים  לדיון הוגן, ואני מקווה שנתתי להם אותו".

מה משמעות ההחלטה שקיבלתם לגבי אונר"א בנוגע למעמד הפליטים? האם המשפט שנאמר  בהודעת מחלקת המדינה שלפיו "אונר"א מגדילה באופן אינסופי את מספר חברי קהילתה הזכאים  להטבות", הוא שאינכם מסכימים עוד להרחבה הזו?

"אונר"א הוא ארגון פגום באופן אנוש. הוא לא מקדם שלום אזורי, אלא מנציח את התנאים שהופכים את  השלום לקשה יותר. ככזה, ארה"ב לא רואה כיצד השקעה נוספת בו תחזיר את ערכה עבור משלם המסים  האמריקני".

מה היית רוצה לאחל לקראת השנה החדשה?

"אנחנו תמיד אוהבים להגיד 'לשנה הבאה בירושלים'.  עכשיו אנחנו אומרים 'השנה הזאת בירושלים', אבל זה  לא הסוף. ישראל וארה"ב התקרבו והשיגו רבות. הייתי רוצה לאחל שזו תהיה תחילתן של שנים של צמיחה  ביחד, חיבור בערכים שלנו, במטרות, ביכולת הקולקטיבית ליצור עולם טוב יותר, מואר יותר, משגשג יותר  ושלו יותר". •

"הנשיא הביע נקודת מבט שלפיה ההתנחלויות אינן מכשול לשלום אך אם תימשך הרחבתן ללא מעצורים, יהיו מגבלות לגבי השטח שניתן יהיה לתת לפלשתינים. אז כדי לשמר את האפשרות הזו, צריך קצת איזון"
"השיחות נעשו קצת צורמות, כועסות, בשנים האחרונות. אנחנו צריכים לחסל את הדיון אבל אנחנו צריכים לנסות להוריד את הכעס ואת העוינות, כי זה מונע מאנשים לשמוע מה שהצד השני אומר"

ראה מאמר זה במהדורה האלקטרוית כאן